02/07/2019
דביר שלום
התלבטתי האם וכיצד להשיב על מכתביך הרבים, אני סבור שהזמן שחלף תורם הן למכובדות ולהגינות התשובה וגם לבהירותה. (אינני נוהג ל"סקרן" את קוראי בסעיפים מחוקים).
אני סבור שאתה טועה לפחות בשתי צורות:
האחת:
הניסיון לפצל ולהפריד בין החקלאים, האמתיים והמתחזים לשיטתך או ע"פ המנדט שנטלת לעצמך, טעות ביסודו.
לא אחדות דעים ועקרונות, לא ידידות רבת שנים וגם לא היסטוריה משותפת, מאחדת את החקלאים בנושא. אינני מזלזל בכוחם של אלו אולם במקרה זה אחדות האינטרסים חזקה יותר ולפי כך ניסיונות לזרוע פיצול ומחלוקת לא יצלחו ולא יתרמו מאומה, לא ברמה המהותית וגם לא ברמה הטקטית.
אם חשבת לקדם כך (בפיצול ומחלוקת) עיניים ורעיונות שנראים לך נכונים, הוגנים או צודקים אני סבור שבהתנהלות שכזו, במקרה הטוב, תעלה חרס. כבר אמרו מי שאמרו לגבי תקפות וזהות הבריתות והשנאות במזרח התיכון ...
השניה:
בוא וננסה להשקיף יחדיו על אלון הגליל "מגובה" של עוד 25 – 20 שנה ואולי אפילו יותר – להבנתי נראה ישוב גדול פי כמה מונים מהנוכחי. הרחבת הישוב (בניה פרטית של צמודי קרקע) תתבצע על קרקע לשימוש חקלאי ו"חלקות ירוקות" הצמודות אליה – אין יותר מידי עתודות קרקע אחרות.
קל ומהיר יותר לשנות יעוד של קרקע המיועדת לשימושים חקלאיים לקרקע המיועדת למגורים כאשר מדובר במגורי חקלאי או בני משפחתו, מה גם שהחלטות רמ"י תומכות בדרך פעולה שכזו.
בראיה שכזו נכון יהיה לרווח / למתוח את השכונות כמה שיותר וכך בבוא היום כשנזדקק לקרקע לבניה קהילתית, תתחזק הבקשה לנגוס קלות בשוליים הירוקים של הישוב ולאפשר לבנות בהם. הטענה לעלויות אחזקת כבישים, תאורה, הסעות ילדים והוצאת אשפה זניחה ביחס לתועלות מכך.
דביר.
אינני מכיר אותך, אפילו אם נפגשנו אי פעם באקראי, אני לפחות אינני מזהה אותך, אולם אשמח מאוד לשוחח איתך וללבן איתך טענות וטעויות, כנראה שגם שלי, על כוס קפה בביתי ברחוב החקלאים (כמובן)
בברכה
אלון תלם.
0505241223
alonte@gmail.com